אמא טרזה ואיך נכון לספר את הסיפור שלכם…חלק א

מכירים את אמא טרזה? נזירה שהקימה מסדר נזירות ונזירים שעסק בסיוע

לעניים שהתחיל בהודו והתפשט לכל העולם, בשנת 1979 זכתה אמא תרזה

בפרס נובל לשלום, מכיוון שאמא תרזה עסקה בגיוס כספים לסניפי הסיוע בכל

העולם, אחד המשפטים מלאי התובנות שלה היה -

" לו הבטתי בהמון, לעולם לא הייתי פועלת!

אם אביט ביחיד - אפעל!"

ב' 2004 החליטו חוקרים מאוניברסיטת קרנגי להעמיד את התובנה הזו

של אמא תרזה למבחן מעשי ולבדוק כמה אנשים יהיו מוכנים לתרום למען

מטרה מופשטת לעומת כמה יהיו מוכנים לתרום למען אדם נזקק יחיד.

הם אספו קבוצת משתתפים, נתנו להם מטלה פשוטה רק כדי שירוויחו

סכום כסף כלשהוא (כולם הרוויחו) וכשהם קיבלו את שכרם נמסרה להם

"במקרה" גם מעטפה עם בקשת תרומה, במעטפה היו 2 גירסאות לבקשת

תרומה - הגירסה הראשנה תיארה את בעיית הילדים הרעבים באפריקה עם

נתונים סטטיסטיים על הבצורת ועל הרעב הקשה, הגירסה השניה תיארה את

המקרה של ילדה אומללה בשם רוקיה ממאלי שבאפריקה שנמצאת על סף רעב

ובו סיפרו את מסע התלאות שלה והבטיחו שכל התרומות יילכו אל רוקיה על

מנת להבטיח לה מזון בסיסי והשכלה מה שישנה את חייה.

והתוצאות? ובכן הקבוצה שקיבלה את המכתב על רוקיה והסיפור שלה

תרמה פי 2 בממוצע מאשר הקבוצה שקיבלה את הבקשה עם התיאור

הכללי והסטטיסטי של המצוקה באפריקה !

איך החוקרים מקרנגי הסבירו את התוצאות? הם הניחו שזו תוצאה של

"אפקט הטיפה בדלי" כשאנשים עשויים להרגיש אבודים מול סדר גודל של

הבעייה אז תרומתם עשוייה להיראות בעיניהם חסרת משמעות…

וזה לא נגמר... החוקרים החליטו להתקדם צעד אחד קדימה ולתת לקבוצת

נחקרים שלישית את 2 המכתבים עם 2 גירסאות ההתרמה - גם הסיפור של

רוקיה וגם סיפור המצוקה הכללית באפריקה על מנת שיבחרו בין אפשרויות

התרומה, מסתבר שהמגמה התחזקה והנחקרים שבחרו לתרום לרוקיה תרמו

יותר ומשמעותית.

מסתבר שאנשים הלכו לאיבוד בסיפור הכללי עם סבך הסטטיסטיקות

על המצוקה באפריקה ונקשרו לסיפור האישי של רוקיה…

רוצים לספר סיפור ולגרום לקהל להיקשר אליו?

הימנעו מעומס סטטיסטיקה...

----------------------

מוזמנים לעקוב אחרינו כדי לקבל תובנות, דיווח עיסקאות

ומידע מעולם הנדל"ן ועוד נושאים מענינים ואנחנו אוהבים לכתוב עליהם…!

גם - בלינקדאין

גם - בפייסבוק

גם - ביוטיוב